הכ"ד מרשיעה בשוד בנסיבות מחמירות, החזקת סכין שלא כדין, נהיגה בזמן פסילה, שימוש ברכב מנועי ללא פוליסה והחזקת סם מסוכן

1.         העובדות והעבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום.

א. הנאשם מואשם בשוד בנסיבות מחמירות - עבירה לפי סעיף 402 (ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), בהחזקת אגרופן או סכין שלא כדין - עבירה לפי סעיף 186 לחוק העונשין, בנהיגה בזמן פסילה או בניגוד לתנאים - עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) - התשכ"א- 1961 (להלן: פקודת התעבורה), בשימוש ברכב מנועי ללא פוליסת ביטוח בת תוקף- עבירה לפי סעיף 2 לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970 (להלן: פקודת ביטוח רכב מנועי), ובהחזקת סם מסוכן שלא כדין - עבירה לפי סעיף 7 (א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים).

ב. על פי האמור בכתב האישום, בתאריך 11.6.07 בסביבות השעה 10:50 (להלן: יום הארוע) בחניון ליד בנק הפועלים בפרדס חנה, בעת שהדס גוטמן (להלן: המתלוננת) התניעה רכב מיצובישי לנסר מ.ר. 02-323-24 (להלן: הרכב), אשר בבעלות אביה יעקב גוטמן, פתח הנאשם את דלת הרכב, איים עליה כשהוא מפנה לעברה סכין באורך של 13-12 ס"מ, אותה החזיק למטרה לא כשרה (להלן: הסכין), והורה לה למסור לו את כל הכסף שברשותה, שאם לא כן ידקור אותה. בעקבות האיום, הוציאה המתלוננת סכום של 600 ש"ח מתוך ארנקה, ומסרה אותו לנאשם, אשר נטלו במטרה לשלול אותו שלילת קבע.

ג. בהמשך, הורה הנאשם למתלוננת למסור לידיו את הרכב, אך היא אמרה לו שתסיע אותו למחוז חפצו. אז נכנס הנאשם לרכב דרך דלת הנהג, בעוברו מעליה, והתיישב במושב שליד הנהג. הנאשם הורה למתלוננת לנסוע לכיכר מגד בפרדס חנה (להלן: כיכר מגד), באיימו עליה בסכין, שאם לא תיקח אותו למחוז חפצו ידקור אותה, וכך עשתה. במהלך הנסיעה המשיך לאיים עליה כשהוא מכוון לעברה סכין מראה לה גז מדמיע ואקדח מפלסטיק, ואומר לה להזהר, שאם לא כן יתיז עליה גז מדמיע ו"ידקור לה את הסכין בתוך הלב". לדרישת הנאשם, מסרה לו המתלוננת את הטלפון הנייד שלה.

לאחר כיכר מגד, הורה הנאשם למתלוננת לעצור בצד ולצאת מהרכב, ולאחר שעשתה כדבריו, נטל הנאשם את הרכב ונסע מהמקום. כן לקח את ארנקה מתוך תיקה, כשהוא מתכוון לשלול את הארנק ואת הרכב שלילת קבע מבעליהם.

ד. בתאריך 13.6.07 נעצר הנאשם בטייבה, לאחר שנהג ברכב מיום 11.6.07 כשהוא פסול מלהחזיק רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח בת- תוקף.בחיפוש ברכב נמצא סם מסוכן מסוג הירואין בכמות כוללת של 0.4029 גרם נטו וסם מסוכן מסוג קוקאין בכמות כוללת של 0.0258 גרם נטו.

2.         תשובת הנאשם לאישומים

הנאשם כפר בעבירות המיוחסות לו, למעט בהחזקת סם מסוכן, אך הודה במעורבותו באירוע הנטען. לטענתו, ביקש מהמתלוננת כסף בכוונה להחזירו במועד מאוחר יותר, והיא נתנה לו את הכסף מבלי שביצע כנגדה מעשה אלימות כלשהו או איים במעשה אלימות כאמור. לאחר מכן ביקש מהמתלוננת להסיעו עד צומת מגד, שם הורידה מהרכב ולקח את רכבה ללא רשות. הנאשם כפר בהחזקת הסכין, ובעבירות התעבורה המיוחסות והודה כי החזיק בסם מסוכן לשימושו העצמי.

הנאשם הודיע כי אינו טוען טענות בתחום משפט הזוטא.

3.         גדר המחלוקת בין הצדדים

לאחר סיום הבאת הראיות וסיכומי הצדדים, אין למעשה מחלוקת כי ביום הארוע, בפרדס חנה, דרש הנאשם, קיבל ונטל מהמתלוננת את כספה, את הפלאפון שלה ואת רכבה, וכי החזיק והשתמש בסמים מסוכנים ללא היתר.

המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לנסיבות בהן אירע הדבר, דהיינו האם איים הנאשם על המתלוננת בשלב כלשהוא, ואם כן האם היה האיום מלווה בסכין, או במכשיר אחר. כן שנוי במחלוקת ענין הנהיגה בפסילה הנטען על ידי המאשימה.

4.         השתלשלות העניינים ביום הארוע

התביעה מבססת ראיותיה על עדות המתלוננת, הנתמכת בעדותה של חן יולנדה פרי (להלן: חן), אשר אספה את המתלוננת מצומת מגד ברכבה, והודיעה על הארוע למשטרה ולהוריה, בעדות אביה יעקב, ובעדות השוטרים אשר שמעו את גרסת המתלוננת סמוך לאחר הארוע, לאחר שהוזעקו על ידי חן. הנאשם נעצר באקראי בטייבה על ידי בלשים אשר חשדם התעורר למראהו לאחר שנהג בצורה חשודה ברכב, והוא קשר עצמו לארוע באמרותיו בפני כל השוטרים בהם פגש.

גרסת הנאשם כפי שבאה לידי ביטוי הן בהודעותיו, הן בתשובתו לאישום והן בעדותו בבית המשפט, לפיה מעשיו לא היו מלווים באיומים ולא החזיק בכלי או מכשיר כלשהו במהלכם, אינה מתיישבת עם מכלול הראיות שהובאו בפני, כפי שיפורט להלן. 

            ראיות התביעה באשר לאיומים ואופיים

5.         גירסת המתלוננת

א. המתלוננת העידה כי ביום 11.6.07 בסביבות השעה 10:30-11:00 הפקידה שיק בבנק הפועלים בפרדס-חנה, ומשכה 600 ש"ח מהכספומט. כאשר חזרה לרכבה והתניעה אותו, לפתע ראתה אדם שאינו מוכר לה, עם כובע גרב, כובע צמר בצבע שחור, זקן בצבע לבן, לבוש מכנסיים כהים בגוון שחור דהוי וחולצה בצבע ירוק בקבוק, פותח את דלת הרכב. היא נבהלה מאוד, סגרה את הדלת וזו נפתחה שוב, "עד שהבנתי שמשהו לא בסדר", ואז צעקה ובעטה בבטנו (עמ' 61 לפרוט', ש' 12-25). לדבריה, "הבנתי שמשהו לא בסדר, עד שהבנתי הוא הצמיד אלי סכין והתכופף, וכמובן שפתח את הדלת שלי כשאני נהגתי, בצד הנהג. גם קודם הוא פתח את הדלת הזו. הוא התכופף כדי שלא יראו, הצמיד אלי סכין ואמר לי: "תביאי לי את כל הכסף שיש לך". (עמ' 62 לפרוט', ש' 4-1). עוד אמר לה "אם תצרחי, אם תעשי משהו, אני אדקור אותך". (שם, ש' 12-11). הסכין תוארה כסכין "לא גדולה, עם שפיץ כזה", באורך של כ-13 עד 10 ס"מ, עם ידית שחורה (שם, ש' 6-7).

בחקירה הנגדית, משנשאלה באיזה חלק בגופה הצמיד השודד את הסכין השיבה "לכיוון תחתון...לכיוון הרגל פה בירך" (עמ' 68 ש' 29, עמ' 69 ש' 7-1). משעומתה עם האמור בהודעתה במשטרה, שם אמרה "הוא לא הצמיד לי את הסכין, רק הראה לי אותו ואיים עלי עם הסכין", הסבירה "תראה, מבחינתי להצמיד ולקרב זה אותו דבר...אם אתה רוצה שאני אכנס למילים ספציפיות, אז הוא קירב הוא לא הצמיד...הוא הראה לי סכין וקירב אותה אלי. לכווני...מדובר בסנטימטרים. אני לא יכולה לענות. קרוב...אתה מדבר על הפעם שהוא היה בחוץ. לפני שהוא נכנס לרכב". (עמ' 69 לפרוט' ש' 27-24, עמ' 70 ש' 13-8). המתלוננת ייחסה את ההבדלים בין דבריה לחלוף הזמן מאז האירוע. לדבריה, " הרעיון הכללי הוא אותו רעיון. הפרטים הקטנים, המילים שאמרתי הצמיד או קירב למשל, זה דברים שהייתי צריכה לזכור וללמוד בעל-פה". (עמ' 72, ש' 10-8).